עוד כתבות על מגזין מאמע:
האמא בבכי קורע לב: 'אבא, המשלוח הגיע'
חני ליפשיץ|
ההספד הקורע לב של רינה אריאל לביתה של הלל אתמול, לא השאיר עין יבשה אחת ולב קרוע לגזרים. 'אני את תפקידי סיימתי ומחזירה לך את המשלוח'. הלל תכננה את החופש הגדול, ובעצם יצאה לחופשת עולמים, זכה וטהורה כמו מלאך * סרטון קורע לב שפורסם בערוץ 7. חני ליפשיץ במילים החודרות הישר ללב ובעיניים נשואות לאבינו שבשמיים
את חייבת לדעת: מהי החכמה האמיתית?
הרבנית אסתר טולדנו|
מה גורם לפעמים לאדם שלא להרגיש טוב עם מקומו ולהיתקע לאורך שנים? * הרבנית אסתר טולאדנו מסבירה כיצד ניתן להרגיש טוב עם מקומנו, להסיר את התקיעות בחיינו ומהי החכמה והגדלות האמיתית (יהדות)
בכולנו קיימת אסתי!
נילי גינגולד אלשיך||
5
יש הרבה אסתי ויינשטיין שמסתובבים סביבנו, אנשים מתים בנפשם רק שמות גופם נותן תוקף למוות שמתו עוד בחייהם, מה המשמעות למותה של אסתי כלפי כל אחת מאיתנו? (דעות)
מדריך למשתמש: 15 סימני אזהרה למטופלים
הרב אביחי כהן||
8
גבולות בטיפול הם עניין מרכזי ומשמעותי ביותר. בעצם, גבולות הם מהותו של הטיפול הנפשי והזוגי. מהם גבולות פנימיים וחיצוניים בטיפול? כיצד מגדירים אותם? מי אחראי על אכיפתם? מהו חלקו של המטופל בעניין? כיצד נוכל להישמר מעוזרים הפורצים גבולות? ומהם סימני האזהרה לכך שתהליך טיפולי מתרחש באופן לקוי? כל התשובות לנושאים הרגישים יותר או פחות בפרקים אלו העוסקים בגבולות * כתבה חמישית בסדרה (מדריך למטופל)
סיפורה של אסתי ויינשטיין הביא עימו גל גדול של תהיות הנוגעות ברבדים שונים, אישי, משפחתי וחברתי. אצל רות גרשונוביץ זה עורר רגש סמוי ועמוק שהיה קיים בה, משהו חסר שהיא לא יכלה להסביר 'אמא'. בטקסט קורע לב שהעלתה לפייסבוק היא פונה בקריאה נרגשת לאחיה שעדיין מנותקים מהאם, וחושפת את סיפורה האישי (סיפור מהחיים)
הורים שכולים לילדים חיים הייתכן?
עו"ד פנינה יחזקאל כחלון||
7
"בשנייה שאנו מאבדים את הבסיס המוסרי שלנו, אנו מפסיקים להיות "דתיים" (גנדי) * איך ייתכן שיש הורים שעמלו ויזעו בגידול ילדיהם אך בסופו של הליך כ-'שכולים' היו. התמורה של ניכור, ריחוק וניתוק מוחלט במקרים רבים וכואבים היא מנת חלקם של הורים רבים לצערנו, איך זה קורה? (משפחה)
'כבר לא ילדת כאפות'
יערית אלבז|
חודש הספר בעיצמו, אחד הספרים שצדו את עייני הוא ספרה של הרבנית חגית אמאייב, בו היא מתארת מסכת התעללויות שחוותה הדמות המרכזית 'אביבית' בבית הספר * ספר עלילתי ולא שיגרתי, וכן, כבר לא ילדת כאפות. חובה לקרא!(תרבות, ספרים)
עצים דוממים, רוחות מטלטלות מנשבות בחוזקה, ענפים מבוישים ערומים מעלים. ועלי שלכת מתגלגלים מפה לשם ללא מנוח, נסחפים בקצב הרוח. אוושה מרשרשת יבשה חסרת חיות צבועה באפור * מה הקונוטציה שלכם? (דעות)
מהמשגיח התוקף ועד אסתי וינשטיין
שרגא שלכטר||
15
אתמול בערב בסיום מסיבת ההפתעה שהכינה לי אשתי היקרה לרגליום הולדתי ה-44 לוויתי את אבא ואשתו לרכב וממש לפני שנפרדתי ממנו לשלום הסתובב אבא אלי וחצי שואל חצי אומר שמעת בוודאי על המקרים המזעזעים שבחדשות לאחרונה, למה אתה מתכוון שאלתי אותו?(דעות)
תנו כבוד לתעודה
מנוחה פוקס||
4
בעוד ימים ספורים יקבלו הילדות תעודות. מנוחה פוקס בטורה הקבוע מלמדת אותנו איך להגיב כשהילד מביא תעודה * כבודה של תעודה, כיצד נתייחס לציונים גרועים או טובים יותר, ואיך התעודה יכולה לשמש אותנו כהורים ככלי חינוכי להכרת הטוב? (הורים וילדים)
'היי עתיד, אני כותבת לך את המילים הבאות מכח הדמיון שבי, אני בטוחה כי מה שאספר לך ייצרב בזיכרונך לנצח. כן, לנצח' * טורה השבועי של רוני בראל, כח הכתיבה ביצירת מציאות רצויה (כתבה ראשונה בסדרה)
קצת 'פרופורציה' לא תזיק
שרה פכטר|
נעמדתי מולה פעורת פה, וכמעט שצרחתי עליה בשאגת לביאה זועמת. אך בחרתי ממש ברגע להשיב לה בשקט, אמנם בשקט - אבל הרבה יותר רועם מצרחה לא מוסרית, 'אולי קצת פרופורציה תעזור לך במקרה הזה'. אמרתי בשקט! (שיעור חשוב לחיים)
פשוט, רק להודות..
מירי גפן|
טקסטים של יום ראשון יש בהם משום חדשנות של תחילת שבוע ועוד כמה פרורים מהשבוע הקודם. יום ראשון יכול להיות יום נהדר לחשבון נפש, להתחלה וסיום בו זמנית, תלוי איך מסתכלים על זה (דעות)
יצאנו קטנים - גדולים
נעמה טוכפלד|
כל מי שניסה להאכיל פעם תינוק. מדובר בחוויה מתסכלת. על כל ביס אחד שהוא מסכיo להכניס לפה, הוא יורק 10, מורח את מה שסביבו, מעיף, פולט ובקיצור, מגדירים זאת חז"ל: "תינוק מפרר יותר ממה שאוכל" - איך זה קשור למרגלים? * נעמה טוכפלד בטור שבועי 'זוית אחרת לפרשה' (תרבות)
הקלידי לתוך ה-GPS את המילים הבאות
הרבנית אסתר טולדנו|